יוני | 2016 | מִכְתָּם

‏כ' סיון, תשע"ו – ‏26 יוני, 2016

"אתה יוצא לעולם הרחב
אתה מביט והכל בו זהב
אתה יושב מול הים ונשזף
ומתחמם בקרני הזהב
ומלטף תלתלים של זהב
כן, הכל זהב
אל הפרדס אסתנן כגנב
ואתנפל על תפוח זהב
ואם ארצה ביום חום ושרב
אשכב לי בין שיבולי הזהב
וזה שווה מרגרינה חלב
כן, הכל זהב
מחוץ לעיר מריחים את הסתיו
ומחכים לגשמי הזהב
וכבר הים מתרומם בגליו
ומסתער על חולות הזהב
אפשר לחטוף רמטיזם עכשיו
כן, הכל זהב"
חיים חפר

לפעמים ברקסיט זה רק תירוץ. אלמלא היו מליוני, אם לא מיליארדי, נפשות בעולם מיטלטלות ברגע זה בשל החלטת אזרחי בריטניה, יתכן שהיה בכך ניסוי מעניין. רק שכאן מדובר בניסוי בבני אדם. ובכל זאת, בתורת ניסוי אתייחס רק לחלק קטן וספציפי מהדיווחים והנתונים העולים מתוך מהלך רב-משמעות זה.

בין חצות לבין שמונה (am) ביום 24 לחודש, הכותרות עברו משלב חוסר הודאות באשר להחלטת אזרחי בריטניה, שאפשר לפרשנים רבים למלא את החלל במלל רב, לשלב חוסר הוודאות באשר למצב כלכלת העולם, ורק הפרשנים, לא חל כל שינוי במצבם.

השווקים "נעו בעצבנות". האדם לא רק ממציא המצאות, הוא גם אוהב שהן מתנהגות כמותו. במקרה האמור התנהגות שדמתה לאדם עם חוסר משמעותי בסוכרים בדם, שלפתע קיבל את מנת הפחמימות הריקות השבועית שלו בארוחה אחת.

אפשר לכתוב זאת בהרבה מילים מורכבות: שערים, חליפין, פוזיציות, פערי מסחר ועוד. אבל אפשר גם בפשטות לכתוב: מי שהחזיק 18 אלף ₪ צמודות לדאו-ג'ונס[1] ב1:30 בליל 24/6, גילה שהוא מחזיק 17,200 ₪ ב7:30 באותו הבוקר. מי שהחזיק 10,300 ₪ צמודות למדד גרמניה30[2] ב22:30, התעורר כשהוא מחזיק 9,150 ₪ ב9:00. כך גם הנאסדק100[3] ירד מ-4,550 ל-4240, ומדד אנגליה100 (100 החברות הגדולות הנסחרות בבורסת אנגליה, נשואת הדיון כביכול) ירד מ-6,300 ל-5,700.

לא בטוח שהנתונים האלו מספיק מדויקים. ככה זה כשרוצים לכתוב בפשטות. מילא, תאמרו, מה זה משנה? למי בכלל יש כסף להשקיע בכל המדדים הללו. אז ראשית כל, כדאי שנדע שכולנו, ברמה זו או אחרת, מושקעים בנתיבים אלו. הכסף שאנו שומרים בבנק, החסכונות שלנו בקרנות הפנסיה ועוד. כל אלה, נסחרים, באופן מדוד ועל בסיס איזונים שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, כך נקווה, גם בצמוד למדדים שכאלה.

ובכל זאת, אולי יעניין אתכם לשמוע מה קרה לעוד כמה "מדדים". כידוע, לא רק חברות נסחרות בבורסה. ניתן לקנות ולמכור גם "סחורות". מוצרים של ממש. ביניהם מוצרי יסוד כפולי סויה, חיטה, נפט, גז וכן זהב וכסף. ובכן, באותן שעות גורליות, נפט בשווי של 5,250 ₪ ב1:45 בליל 24/6, היה שווה לבעליו רק 4,675 בבוקר שלמחרת. חיטה בשווי 4,546 ₪ הפכה בבוקר לחיטה שעולה רק 4,418 ₪. למודאגים, נכון לשעת כתיבת דברים אלו החיטה חזרה למחירה הקודם.

לעומתן היו "סחורות" שבעליהן חוו מעט אחרת את השעות הקריטיות של ליל ה-24/6. כך למשל הזהב. מי שהחזיק במרתפי ביתו זהב בשווי של 1,250 ₪ (שזה בערך רבע אונקית זהב, במשקל 7 גרם) בשעה 1:35 בליל 24/6, קם בבוקר, עם ציוץ הציפורים ב6:35 עם עוד 100 ₪ במרתפו. זאת אומרת, עם זהב בסך 1,350 ₪. חברו שהחליט לשמור במרתף 1,720 ₪ בדמות שמינית מדליון כסף קם בבוקר עם 1,810 ₪ בדמות אותה שמינית מדליון כסף בדיוק.

חברות
דאו-ג'ונס	1,800	1,720	-5%
גרמניה 30	1,030	915	-13%
נאסד"ק 100	4,550	4,240	-7%
אנגליה 100	6,300	5,700	-11%
סחורות
נפט	5,250	4,675	-12%
חיטה	4,546	4,418	-3%
זהב	1,250	1,350	7%
כסף	1,720	1,810	5%

מענין? גם אם לא, מה זה משנה. עדיין אני אאלץ לשאול את מי שעוד מוכן לקרוא, למה חברות שמקיימות מערך של מכירות וקשרים עם לקוחות וספקים, יחד עם מוצרים כמו נפט, שמזיז בערך כל מה שיש בעולמנו, וחיטה שמזינה את מרבית היצורים החיים שאנחנו מכנים בני אדם – למה ערכן של חברות וסחורות אלו ירד ואילו הזהב והכסף עלו?

האם ניתן ללבוש זהב? וודאי לאכלו לא ניתן. אפשר לגור בבית מזהב אבל זה גם יקר וגם לא מבודד כראוי מפגעי מזג האוויר. גם הכסף היא סחורה שאין באמת לאף אחד מה לעשות בה. ובכל זאת, החלטה אחת של ציבור האזרחים במדינת בריטניה, החלטה חשובה וגורלית כאמור, גרמה לערכן של כל החברות ולכל הסחורות, כמעט, לרדת ולשתי סחורות, שלא ברור יעודן, לעלות בערכן.

מובן שהדעת מיד נודדת אל עבר אלו שביום חמישי בעשר בלילה מכרו נפט ומניות היי-טק וקנו זהב וכסף. ללא ספק הם "עשו קופה". בין אם ידעו, חיזו, הימרו, או סתם בדרך נס כספי הפנסיה שלהם נדדו מהשקעה להשקעה ותמהיל המניות שוּנה באופן שייצר להם רווח זמני משמעותי. מי הראשון שיטען שהשתלטו על מחשבי משאל העם. אבל בקזינו, כמו בקזינו, רצוי לשאול מה גורם לכל זה. לכן, מרבית בתי הקזינו כמו גם מרכזי הגמילה מהימורים, משלמים לפסיכולוגים רבים לעסוק בסוגיות אלו. השאלה היא למה הזהב והכסף שונים כל כך מהנפט, החיטה ומניית טבע ומיקרוסופט.

לדוד הורוביץ, איש ביתנייה והשומר הצעיר והנגיד הראשון של בנק ישראל, משויכת האמירה כי בשנות ה-20 החליט צ'רצ'יל להצמיד את המטבע הבריטי לתקן הזהב, דבר שלטענתו תרם רבות למשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929, שיש טוענים שהיה מנקודות המפנה המשמעותיות, בדרך למלחמת העולם השנייה והשואה.

אם נמשיך בקו הפשטני בו הסתייעתי עד כה, הרי שתקן הזהב הוא תנאי לפיו סך ההתחייבויות של מוסד כספי מסויים, תהיה זו מדינה, בנק או קרן בין-לאומית כלשהי, לא יכול לעלות מעל אחוז מסוים מסך הזהב המצוי במרתפי אותה מדינה או אותו מוסד. נשמע הגיוני, לא? בכל זאת, למה לתת למישהו להתחייב ביותר ממה שיש לו.

נשמע הגיוני? מה יועיל לנו מישהו שהתחייב לתת לנו לחם ומים, אם מה שהוא יכול להתחייב עליו בבטחון מלא היא ערימת זהב? מה ערך לזהבו זה? הרי, בעולם בו תכה בצורת גדולה, מה יועיל לנו הזהב שלו. בעולם החייב נפט, גז, שמש או פחם כדי להניע את אוכלוסיתו על מוצריה, מה תועיל למישהו אונקיית זהב. טרם הומצאו מכוניות הנוסעות על זהב. ודאי לא נתגלה הנול שעושה בדיוק ההפך מההמצאה האגדית של האחים גרים, והופך זהב לחיטה, שניתן להשביע בה את רעבוננו. ובכל זאת, מסתבר שלזהב יש ערך, והוא נותר יחסית קבוע בחלוף השנים, בלחום המלחמות, בפרוץ הסכמי השלום, בבצורת, בחמסין, בגשם ובסופה.

את ה'למה' וה'איך' ניתן להבין אם בוחנים את המשמעות של תקן (בסיס) הזהב. רעיון זה, ניתן להבהרה באופן מאד פשטני, מתוך השאלה: 'למי יש זהב?' ובכן, זהב משיגים בכל מיני דרכים. הדרך המקובלת היא לסנן כמאה טון מאדמת כדור הארץ כדי להשיג 3 גרם של זהב. רצוי כמובן למצוא "מרבצי זהב" שם היחס בין אדמה לזהב יכול להגיע לערך קצת יותר סביר. אבל גם למצוא מרבצים שכאלה זה סוג של סינון, הדורש השקעת משאבים.

לכל מעריצי סדרת אינדיאנה ג'ונס צפויה אכזבה. רק 30% מהזהב שהושג כך על ידי בני האדם, שימש אותנו עד תחילת המאה ה-19. עם אחוז מועט זה בנו בני האינקה את מקדשיהם, כהני מצרים קידשו פרעונים בהם ועוד. בתחילת המאה ה-19, במה שהכל מכנים "הבהלה לזהב" המחסנים התמלאו.

גם מי שלא בקיא במפת המטמון של מצבורי ומרתפי הזהב יודע ומכיר את העובדה שכדי שיהיה לך זהב במרתף אתה צריך להיות עשיר, ואוסיף על דעת עצמי בלבד ובלי להאשים איש כמובן, עשיר או גנב ועדיף שניהם בכפיפה אחת. דבר אחד בטוח, אין חלוקה שווה של הזהב בעולמנו. לא רשומה אונקיית זהב על כל תושב כדור הארץ, גם לא על כל אזרח מדינה שבמרתפיה שוכן זהב.

נחזור לשאלתנו. למה להשקיע בזהב וכסף דווקא בעת של חוסר וודאות. ובכן, תלוי מי משקיע. אם מי שמשקיע חושב על עתידו ועתיד ילדיו, הרי נכון יותר היה שיקנה חיטה ונפט. אבל אם המשקיע חושב על המשך שימור חלוקת ההון והפערים בכדור הארץ, במדינות ובין אזרחי העולם, הרי שאין השקעה טובה יותר מהזהב.

נדמה שבחירת המשקיעים שישבו מול מסכי המחשב בליל השימורים של ה-24 ביוני 2016, ברורה לנו. יתכן שניתן להקיש מכך על זהותם, אך לכך נדרש מחקר רציני יותר.

בינתיים, נתנחם בכך שסבא מרקס כבר הסביר לנו את זה, אבל זה היה ארוך, ובגרמנית, ולא הספקנו לקרוא:

"ראינו כיצד ממון נהפך להון, כיצד עושים בעזרת הון עודף-ערך, ומעודף-ערך שוב עושים הון נוסף… דומה שכל אותה תנועה מסתובבת במעגל-מבוך, ולא נוכל לצאת הימנו אלא אם כן נניח הצבר "ראשוני"… הצבר שאינו תוצאתו של אופן-הייצור הקפיטאליסטי, אלא נקודת-מוצאו.
…ראשיתו של ההצבר מוסברת לך בכך, שבאים ומספרים לך עליה סיפור מן העבר. בימים קדומים רחוקים מצויים היו: חבורה של אישי-סגולה, חרוצים, נבונים ועל הכל חסכוניים, מכאן, ופרחחים עצלנים, המבזבזים כל אשר להם ויותר, מכאן… וכך נתגלגלו הדברים, שהראשונים צברו עושר, והאחרונים לא נשתייר להם אלא למכור את עורם ובשרם… ומכאן אנו מונים עשירותם של מועטים, הגדלה-ומתמדת, אף על פי שאותם מועטים כבר מזמן חדלו מלעבוד. דברי-תפלות כאלה, סיפורים לילדים… והרי בהיסטוריה האמיתית, כידוע, נודע תפקיד גדול לכיבוש, להכנעה, לגזל ורצח, בקיצור: לאלימות. בכלכלה המדינית השלווה שררה מתמיד – האידיליה. חוק-ומשפט ו"עבודה" היו משמשים מתמיד האמצעים היחידים להתעשרות… תוכל לומר על השיטות של ההצבר הראשוני מה שתאמר – אך אידיליה לא היו הללו מעולם.
ממון וסחורה אינם הון מלכתחילה, כשם שאמצעי-ייצור ואמצעי-מחיה אינם כן. צריכים הם להתגלגל בהון… מן ההכרח כי שני סוגים שונים עד-מאד של בעלי-סחורות יופיעו אלה מול אלה… בעלי-קניין של ממון, אמצעי ייצור, אמצעי-מחיה… ופועלים בני-חורין, מוכרי כוח-עבודתם… יחס-ההון – הנחה קודמת לו, שתהא הפרדה בין הפועלים ובין הקניין בתנאי הגשמת-העבודה. משהספיק הייצור הקפיטאליסטי לעמוד על רגליו, לא בלבד שהוא מקיים הפרדה זו, אלא הוא גם חוזר-ומייצרה בקנה-מידה גדל-והולך… זה המתקרא הצבר ראשוני שוב אינו אלא תהליך-ההפרדה ההיסטורי, המפריד בין יצרנים ובין אמצעי-ייצור…
עמל רב כל כך דרוש היה, כדי להוליד את "חוקי-הטבע הנצחיים" של אופן-הייצור הקפיטאליסטי; להגשים את תהליך ההפרדה בין הפועלים ותנאי העבודה; להפוך בקוטב האחד את אמצעי הייצור ואמצעי המחיה החברתיים להון, ובקוטב השני להפוך את המוני-העם "לעניים עובדים" חופשים…. אם הממון, לפי דברי אוגייה, "בא-לעולם וכתמי-דמים טבעיים על לחיו האחת", הרי ההון בא לעולם שותת דם וזוהמה מכל תאיו, מכף רגלו ועד ראשו."
(קרל מרקס, הקאפיטל, פרק 24)

"פתחו נא את שערי הזהב
הצדיקים בוא יבואו עכשיו
הנה הגיע כבר תור הזהב
הנה פוסעים הם בשביל הזהב
ומחייכים בשיני הזהב
כן, הכל זהב
לא כל אדם אשר יוצא לרחוב
רואה את מה שלפניו
על פי הרוב אדם יוצא לרחוב
והוא טרוד בענייניו
מתחשק לגשת אליו קרוב
ולומר לו בצחוק רחב
איזה ליל, איזה ים
איזה צל, כמה חם
תשתולל, מטומטם
תתבטל עם כולם
תצלצל ככה סתם
תסתכל, בן אדם
כן, הכל זהב, הכל זהב"
חזרנו אליך, חיים חפר